מי אנחנו

תובלים

הזהות הישראלית שהייתה נסתרת אלפי שנים

 

שלושת בניו ובתו האחת של לֶמֶךְ מסמלים את תחומי התרבות בהן התחוללה מהפכת התובלים.  יָבָל את ביות בעלי החיים, יוּבָל את בניית כלי הנגינה, תּוּבַל קַיִן את יצירת ועיבוד המתכות, ואחותו נַעֲמָה את הנעימה היא הניגון והשירה בפה, ראו בראשית ד, 22-20. מלבד העניין של אתר תובלים בנפחים הראשונים, עוסק האתר גם בתחומם של יובל ונעמה כלומר הנגינה והשירה. באתר תמצאו חלקים מעבודת הדוקטורט של נסים בנושא, קישורים למאמרים ומאמרים מתורגמים שפרסמנו בנושא ועוד ממחקרנו בתחום השירה המיוחדת בדרכי ה'. כאמור במזמור קלח 5: "וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי יְהוָה  כִּי-גָדוֹל כְּבוֹד יְהוָה." 

השנה אנחנו מעלים לאתר בזה אחר זה, פרוש מיוחד שכתבה מיכל לארבעים ואחד המזמורים הראשונים בספר תהלים. פרוש זה נסמך על ההשערה כי השירה בדרכי ה' משמעותה ביצוע רב קולי של לפחות שתי מקהלות השרות דו שיח של שירת מענה מורכב. נשמח לקבל תגובות הערות והארות בדואר האלקטרוני של תובלים או בטלפון -0503724303.

מתוך האמור בבראשית ד מובן כי תּוּבַל קַיִן ונַעֲמָה הם בני אותה אם. כך ניתן להבין כי קיים קשר הדוק בין הניגון והשירה לתובלים הקינים. על הנפחים הקדמונים, גבורי התרבות הכנענים מובא באתר מפרי מחקרו ופרסומיו של ד"ר נסים אמזלג.

מי אנחנו? תחושה, רבת עוצמה, אמרה לנו שיש איזה סוד שלא פוענח עדיין. הקריאה בתנ"ך ללא תיווך הפרשנות, עוררה גם היא שאלות למכביר. למשל, אם קין רוצח הבל הוא שלילי כל כך מדוע נשבע ה' לנקום בכול מי שיעז לגעת בו?

בדרך כלל שאלה מהסוג הזה עולה ונהדפת הצידה. אבל באורח פלא זה לא מה שקרה הפעם. השאלה הביאה לברור כי השם קין קשור לקינים, קבוצת נוודים ממוצא אדומי המזוהה עם אבות יוצרי המתכת. לפעמים מידע חדש מצטלב לפתע במשהו שידעת קודם והמפגש מעורר ניצוץ. מידע שכזה, היה 'המטמון' שנמצא במדבר יהודה בנחל משמר. המטמון כולל 423 חפצים מדהימים ביופיים וגימורם, עשויים ממסג נחושת. תמונת החפצים הללו, שנוצרו בכנען שלפני כ- 6,000 שנה פעלה כמוליך חשמלי והדליקה אור בקצה המנהרה.

האם באמת הייתה הארץ בימי קדם מקום של נוודים פשוטים ורועי צאן? 'המטמון' העיד דווקא על ציוויליזציה גאונית. כך הלכה והתגלתה המשמעות המרכזית של יצירת הנחושת בתנור. מה שנראה תחילה כעניין חומרי המוגבל ליצירת חפצים וכלי-עבודה, התברר כנקודת המפנה ששינתה לחלוטין את תפישת האדם לגבי עצמו ולגבי העולם.

 קבוצת נפחים מצליחה בחוכמה וכישרון ובמאמץ עיקש, ליצור דבר שלא היה קודם בעולם. התכת אבן העפרה והפיכתה למתכת נתפסה כבריאה. מעשה בריאה, אפיין עד אז את האלים בלבד.

בריאת הנחושת עוררה באותם נפחים קדמונים תעוזה ויוזמה שלא ידע האדם קודם לכן. הם הבינו שיש בכוחם לעצב את גורלם במו ידיהם ושוב אינם נתונים לחסדי האלים. הנחושת שבראו עלתה באיכותה על מתנות האלים. הם יכלו ליצור עוד ועוד על פי הצורך מהחומר החזק והגמיש הזה. הם למדו לצקת ממנה כלי מלאכה מדויקים וכלי מלחמה משוכללים, כלי בית, תכשיטים וחפצי יוקרה. ולא רק זאת, הנחושת בעלת חיי נצח - אם חפץ מתיישן מתעקם או נשבר, ניתן להתיך אותו ולצקת כלי חדש מבלי לאבד אפילו מליגרם מהחומר.

 מכאן החל האדם להוביל מים בתעלות, לחפור בורות ובארות, לעבד מזון ולבנות ערים. כאן גם החל המרד האנושי באלים, אותו מרד שמתארות רבות מהמיתולוגיות העתיקות.

התובלים- נפחי כנען, לא השאירו אחריהם ערים רבות רושם, ארמונות ובתי פאר. דבר זה מאפשר היום לארכיאולוגים והיסטוריונים לומר כי בכנען שלפני כ 6.000 שנה לא הייתה שום ציוויליזציה חשובה. אך האם יתכן שהתובלים בחרו לחיות באוהלים וסוכות ארעי למרות שהקדימו את העולם כולו בטכנולוגיה? האם יתכן שדגלו בהימנעות מכיבוש למרות שידעו לייצר כלי נשק שכמותם לא נודעו קודם? עולמם המרתק של התובלים הוא המקור לתרבות רוחנית וחומרית שאנו חיים את השלכותיה עד עצם היום הזה. גילוי עולמם של הנפחים הראשונים חושף בפנינו תפיסת עולם, שאורה כמו כוכב רחוק מאיר גם היום את דרכנו. זהותנו כישראלים הולכת ולובשת משמעות שלא הכרנו. המסעות שערכו התובלים אל קצוות עולם, חושפים בפנינו את הדרך שבה הפך אגן הים התיכון לערש הציוויליזציה של התבל.

 

 

בתמונות, עטיפת הספר - מהפכת הנחושת הנפחים מכנען וראשית התרבות. נופי אדום והערבה באדיבות דורון נסים